הזחל הרעב, או: יש עוד זמן להשתנות

הראל, בן 11, יושב בכיתה ומביט בחלון. על חוטי החשמל שבחוץ הוא רואה שתי ציפורים ומקנא. הן חופשיות שם בחוץ, והוא כלוא. כלוא כאן בכיתה הזו, בה כולם יודעים ללמוד והוא לא. כלוא בתוך הראש שלו, שלא מצליח לעבוד כשמבקשים ממנו. כשדנה, המורה שלו, פונה אליו לפעמים מול כולם, הוא זורק איזו בדיחה, ככה. הבדיחה היא כמו רימון עשן, שיתפזר כדי שכולם לא יראו שאין לו מושג, בעצם, מה לענות. עם השנים, ועם השאלות שנותרו ללא מענה, לראש שלא מתפקד הצטרף גם הלב הדופק שלו, כמו חבר נאמן שלא עוזב לעולם. ככה, עם לב דופק וראש דפוק, אין לו סיכוי אף פעם להיות כמו כולם.

***

הזחל, גיבור הסיפור של אריק קרל, נולד מתוך ביצה קטנטנה. לאחר הגיחו לאוויר העולם, הוא עסוק בחיפוש אחר אוכל, במשך כל ימות השבוע, משבת לשבת. הוא משתמש במשאבים שבסביבתו, אוכל, גדל ומתפתח מזחל, לפקעת ולפרפר.

הסיפור המקסים הזה הוא סיפור על התפתחות. התפתחות היא, בעצם, השתנות חיובית המלווה את הגדילה. גם הילד, כמו הזחל, נולד בדרך כלל עם דחף בריא להתפתח מבחינה רגשית ושכלית. הוא "רעב" לתקשר עם האנשים החשובים לו, ומחפש לספוג מהם ומן הסביבה ידע על העולם, על תקשורת ועל יחסים בין אנשים. רעב זה עוזר לנו לשרוד כמעט כמו הרעב הביולוגי שלנו - רק כך נדע איך להתנהל בעולם הזה (בבית הספר, בעבודה, עם חברים, עם דמויות סמכות, וכו'). כך, משתמש הילד ב"מזון" הרוחני שהוא מקבל מסביבתו מאז שנולד, מעכל וממיר אותו עם הזמן ליכולות שונות: היכולת להרגיש, לחשוב, לזכור, לדמיין, ללמוד. המרה זו, המתרחשת כל הזמן, ומשתכללת עם השנים, מאפיינת את ההתפתחות התקינה.

מנגד, סיפורו של הראל פותח לנו חלון למקרים בהם ההתפתחות אינה מתקדמת באופן הרצוי- יכולתו ללמוד אינה כשל בני גילו. כמו הראל, ישנם ילדים רבים החווים קשיים ביכולת לספוג את המידע מסביבתם ולהמיר אותו ליכולות רגשיות ושכליות. בהתפתחות כמו בהתפתחות, תחום אחד משפיע על תחומים אחרים. ואצל הראל, המוח ה"דפוק" שלו (כך הוא מרגיש וחווה את יכולת החשיבה שלו) השפיע על תפיסתו ותחושותיו לגבי עצמו: הוא לא כמו כולם, הוא לא שווה, הוא לא יודע, הוא לא יכול. שנים של חוויות שליליות קיבעו אצלו בפנים את המשפטים הללו, עד כדי כך שהוא הולך איתם כל יום לבית הספר, לחברים, לכל מקום חדש. לכל אחד מאיתנו יש משפטים כאלו בתוכנו. כפי שהזחל, חיה קטנה ולא יפה, הפך להיות פרפר צבעוני ומרשים שיכול לעוף! כך ילדינו יכולים ללמוד שבכוחם לשנות בעצמם דברים, ולהפוך למה שהיו רוצים להיות.

לעתים, יש צורך להעניק לילד "פקעת", המשמשת מרחב תומך ומקדם שינוי: הורים ומשפחה, המערכת החינוכית וכן מסגרת טיפולית. באמצעות כוחות משמעותיים אלו, יכול גם ילד מתוסכל, שלא מאמין בעצמו, להפוך, בקצב שלו, ל...."פרפר נהדר".

"הזחל הרעב", אריק קרל, ספרית פועלים.


אין לצלם, להעתיק, להקליט או לשכפל בכל דרך שהיא - כל הזכויות שמורות למיטל חודורקובסקי .